מוכנות למשחק- "נבחרת החלומות"

אולימפיאדת בייג'ינג 2008 שתחל בחודש הבא, תספק לנו שוב מפגשים מעניינים בתחומי ספורט שונים- מפגשים בהם תהיה מעורבת הרבה פסיכולוגיית ספורט ומוכנות מנטאלית, גם של צוות האימון. מפגש מעניין בתחום הקבוצתי יהיה בענף הכדורסל, בו "נבחרת החלומות" של ארה"ב (ה-"Dream Team") תנסה להשיב את עליונותה ואולי גם את כוח ההרתעה שלה שאבד לה בטורנירים האחרונים.

(נבחרת החלומות, בייג'ינג 2008,Credit: Stefan Kahlert)

ראשית מעט היסטוריה, ב-1992 הוחלט ששחקני ה- NBA יחליפו את שחקני המכללות שייצגו עד אותה תקופה את ארה"ב באולימפיאדה וכך נוצרה נבחרת החלומות הראשונה. הנבחרת הורכבה משחקנים שעד היום שמם מופיע בהיכל התהילה של הכדורסל. רק כדי לסבר את האוזן, הנבחרת כללה את מג'יק ג'ונסון, מייקל ג'ורדן, לארי בירד, צ'ארלס בארקלי, פטריק יואינג, קארל מלון... וזוהי רק רשימה חלקית. נבחרת החלומות הביסה את יריבותיה בהפרש ממוצע של 43.8 נק' למשחק, מבלי להשתמש ולו בפסק זמן אחד בכל הטורניר. במהלך המשחקים, נראו לא פעם שחקני הנבחרות היריבות יושבים ומצלמים את כוכבי ה-NBA מצידי הפרקט!

ההגמוניה והשליטה המוחלטת של שחקני ארה"ב נסדקה עם השנים, במיוחד בשנת 2000 (ב-98 הורכבה נבחרת שחקנים שבאותה העת לא היו ב-NBA). ב-2000 ארה"ב ניצחה, אך המשחקים היו צמודים בהרבה. שיא השפל נרשם בשנת 2006, דווקא על אדמת ארה"ב כשאירחה את אליפות העולם (FIBA World Championship) שם סיימה ארה"ב במקום ה-6 בלבד!

היה זה הכישלון השלישי ברציפות ואחרי ההפסד ליוון בחצי הגמר המאמן המוערך מייק ששבסקי (Mike Krzyzewski) אמר: "מספר 4 היה מדהים במחצית הראשונה, מספר 7 היה מדהים במחצית השניה ומספר 15 קלע כמה זריקות ענקיות עבורם, בייחוד בסוף השעון". אז כל ההיסטוריה המעניינת הזאת, מספרת לנו על המוכנות הבעייתית של נבחרת ארה"ב וצוות האימון שלה למשחק מול יוון. מאמן הנבחרת לא ידע את שמות השחקנים להם הפסיד- אולי ממכיוון שהנבחרת האמריקאית עדיין נשענה על התפיסה שהכל תלוי בה או במילים אחרות "אם אנחנו נשחק טוב, הכל יהיה בסדר". הבטחון העצמי המופרז הוביל למידה מוגבלת של היריב ומוכנות טקטית בעייתית למשחק.

שחקנים רבים, מאמנים ואף קבוצות שלמות, נמנעות מהכנה מספקת למשחק מסיבות שונות.(1) כשאנחנו נוטים להיות בטוחים מדי בעצמנו- אנחנו לא מתכוננים מספיק טוב למשחק. אנחנו חושבים שהכל תלוי בנו וכאשר משהו משתבש במהלך המשחק, אין לנו תוכנית גיבוי או דרך פעולה ברורה מראש של מה עושים. (2)במקרה ההפוך, כאשר אנחנו מאוד חוששים לפני תחרות, אנחנו נוטים פעמים רבות לברוח ולהימנע מהתמודדות עם החרדה, הפחד והרגשות השליליים. אולם, הבעיה היא שרגשות אלו יעלו בשיא עוצמתם בדיוק כאשר נעלה למגרש ומשהו יתחיל להשתבש. גם פה אין לנו תוכנית גיבוי או תוכנית ברורה במקרה של חוסר אונים. מדוע להכביד ולהקשות על עצמנו ולנסות למצוא פתרונות דווקא באמצע המשחק, תחת לחץ כשהכל לא הולך? לבטח יהיה לנו קל יותר לעשות זאת לפני המשחק, כשאנחנו פחות לחוצים...

כך או כך, אחד הדברים החשובים ביותר בהכנה מנטאלית למשחק הוא למצוא תוכנית ב' (בין אם בעזרת פסיכולוג ספורט ובין אם אתה עושה זאת לבדך). הכוונה היא לדעת מה אתה מתכוון לעשות כשדברים ישתבשו. שחקנים, מאמנים וקבוצות רבות מדי עולים לשחק או להתחרות מבלי לדעת מה הצעד הראשון שהם עושים כאשר משהו משתבש. הכנה מנטאלית לפני המחשק חייבת לכלול את הרכיב הזה ונדרשת עבודה פסיכולוגית אמיצה שכוללת התמודדות עם השדים והרגשות הלא נעימים שעשויים ללוות מחשבות כאלו של "מה אעשה אם משהו ישתבש...". כשאתה הופך זאת להרגל, המחשבה על שיבוש בתוכנית המשחק שלך איננה כה מפחידה- מכיוון שזה משהו שהתמודדת איתו ואתה לא נותר חסר אונים.