דברים שרואים משם

באולימפיאדת לונדון האחרונה קשת קוריאני בעל ראייה פגומה בשם אים דונג-יון (Im Dong-Hyun) סיפק המון כותרות ססגוניות. אפילו הטלגרף הבריטי הכריז על קשת כמעט עיוור בדרכו לזהב ("Dong-hyun seeks to strike gold again despite barely seeing the target"). דונג-יון שלא אוהב להתייחס לנושא ובכך העצים את המסתורין לגבי ראייתו, הגיע למשחקים האולימפיים כמחזיק שיא העולם ושבר אותו כבר בסיבוב המוקדם של התחרות עם 699 נק' (מתוך 720 אפשריות) ובסופה זכה במדליית הארד בתחרות הקבוצתית. יותר ויותר אנשים התחילו לשאול את עצמם איך מחזיק שיא העולם מצליח לקלוע למטרה עם ראייה כה פגומה. בכתבה של AP שפורסמה ב-ESPN תחת הכותרת "שיא עולם, כן. עיוור? לא בדיוק" הסתבר שכנראה ראייתו הפגומה של דונג-יון פגומה במידת מה אך לא במידה כזאת שלא מאפשרת לו לראות את המטרה.

(Lord's Cricket Ground, London 2012 Credit: Shani Thorpe)



כדי להבין כיצד ראייה מעט פגומה עשוייה להוות יתרון צריך להבין מה קורה מבחינה פסיכולוגית לספורטאי שניצב בפני פעולה רוטינית שאמורה להיות אוטומטית בספורט כגון זריקת עונשין, קליעה למטרה או פנדל. הספורטאי חש באותו רגע שהצלחה או כישלון בפעולה תלוי בו באופן בלעדי (אין מתחרה שמפריע או הגנה של קבוצה יריבה). מכאן שגם שהאחריות על כישלון הינה עליו באופן בלעדי. בתנאי תחרות העיניים הבוחנות, החשש לא לעמוד בציפיות, להיכשל ולהראות בלתי כשיר מגדילות את הסיכון ואת הלחץ, ומסיטות את הקשב. באותם רגעים הספורטאי עשוי לנסות לעשות מאמץ יוצא דופן כדי לכוון טוב יותר, לקלוע טוב יותר או לבעוט בעיטת עונשין טובה יותר. אבל כפי שאמרנו קודם, זוהי פעולה רוטינית ודווקא מאמץ עילאי בה עשוי לשבש את האוטומטיות שלה (בניגוד להשתטחות על הפרקט כדי להציל כדור אבוד). לכן לעיתים ספורטאים לא מצליחים לשחזר בתחרות את רמתם באימונים.

וכאן נחזור למה שעשוי להתרחש בראשו של דונג-יון הקשת הקוריאני. הוא רואה את המטרה קצת פחות טוב, ולכן נשען יותר על ה"תחושה" בקליעה ומתרכז בלהיות עקבי בפעולותיו. כשהוא נשען על "התחושה", דונג-יון למעשה מסתמך על זכרון שרירי או ביומכאני, זכרון גופני שכזה דומה לרצף פעולות בנהיגה שהופך לאוטומטי והגוף זוכר. בנוסף, הוא מסתמך על רוטינה קבועה שמאפשרת חווית שליטה גדולה יותר מבחינה פסיכולוגית מול מטרה בסיטואציה מלחיצה. הסתמכות על רוטינה וחיפוש עקביות בפעולה במקום מאמץ יוצא דופן של קליעה טובה, הוא הדבר הנכון בפעולות אוטומטיות אשר תלויות בספורטאי באופן בלעדי כגון בקליעה, בגולף או בזריקת עונשין.