פציעות ספורט הן חלק בלתי נפרד מהעיסוק בספורט. כמחצית מרצי הסיבולת יסבלו מפציעה, אחד מכל חמישה חולים שיגיעו לחדר מיון בגילאי 4-24 יסבול מפציעה הקשורה לספורט (Burt & Overpeck, 2001) וכ-75% משחקני הכדורגל במחקר שבדי חוו פציעה במהלך העונה.
פציעה יוצרת חוסר איזון משמעותי בתחומי החיים השונים. מבחינת הקריירה הספורטיבית מדובר על אובדן הזדמנות וזמן אימון, ירידה ביכולת ועיכוב מסלול ההתקדמות, ואף הפסדים כלכליים. מבחינה פסיכולוגית לאחר פציעה עולים רגשות שליליים רבים כגון דיכאון וחרדה, חוסר יציבות וחוסר וודאות. אובדן זהות ספורטיבית עליה מבוסס דימויו העצמי של הספורטאי מובילה לתחושת חוסר ערך. גם קריסת הלו"ז היומי אל תוך ואקום מגבירה תחושות תלישות והיעדר כיוון.
פציעה יוצרת חוסר איזון משמעותי בתחומי החיים השונים. מבחינת הקריירה הספורטיבית מדובר על אובדן הזדמנות וזמן אימון, ירידה ביכולת ועיכוב מסלול ההתקדמות, ואף הפסדים כלכליים. מבחינה פסיכולוגית לאחר פציעה עולים רגשות שליליים רבים כגון דיכאון וחרדה, חוסר יציבות וחוסר וודאות. אובדן זהות ספורטיבית עליה מבוסס דימויו העצמי של הספורטאי מובילה לתחושת חוסר ערך. גם קריסת הלו"ז היומי אל תוך ואקום מגבירה תחושות תלישות והיעדר כיוון.
 |
| (Credit: Lewis Marien) |
לחץ והסיכון לפציעת ספורט
לחץ מוביל לשינוייים משמעותיים במתח השרירי (טונוס שרירי). כשאנחנו לחוצים שרירינו קפוצים ומכווצים באופן לא רצוני ("Bracing") במהלך כל היום ואנו חשים עייפים ותשושים בסופו. ספורטאים תחת לחץ מרגישים קפואים- ומתקשים לחבוט, למסור או לבעוט כפי שהם יודעים שהם מסוגלים. השינויים הפזיולוגים שהגוף עובר תחת לחץ מעלים את הסבירות שנפצע משום שהתנועה החלקה והרציפה נפגעת. כמו כן, כאשר אנו לחוצים וטרודים אנו פחות מרוכזים ומוסחים בקלות, וחוסר ריכוז עלול להעלות את הסיכון לפציעת ספורט. ספורטאים אשר חשופים ליותר אירועי חיים מלחצים, נמוכים יותר בכישורי התמודדות ובתמיכה חברתית יפצעו יותר (Smith, Smoll & Ptacek, 1990). מכאן שאם לחץ מוביל לפציעות, אז אחד מהטיפולים המונעים המתחייבים הוא הקטנת הלחץ והעלאת משאבי ההתמודדות של הספורטאי.
מקומה של פסיכולוגיית ספורט בשיקום פציעות ספורט
לחץ אשר מלכתחילה מעלה את הסיכון לפציעת ספורט, נמצא גם כגורם המעכב את החלמת הרקמות לאחר פציעה, כשאנו לחוצים ההחלמה פשוט איטית יותר. מכאן שמטרתו של פסיכולוג ספורט בעבודה עם ספורטאי המשתם מפציעה הינה להפחית את הלחץ כדי לאפשר: (1) שיקום פיזיולוגי טוב יותר לרקמות (2) מניעת פציעה עתידית ע"י העלאת מקורות הכוח וההתמודדות והפחתת הלחצים הפועלים על הספורטאי. כאשר לרשות הספורטאי משאבים רבים יותר מבחינה נפשית, תעלה גם יכולת הריכוז שלו, אשר כפי שהזכרנו עשויה להקטין את הסיכון לפציעות ספורט.
קיימות טכניקות מגוונות להפחתת לחץ לאחר פציעה, אשר נמצאו יעילות. אולי החשובה שבהן הינה עבודה רגשית המאפשרת התמודדות עם התחושות השליליות המלווות תהליך פציעה ושיקום (במקרים מסויימים הפציעה מובילה למשבר רגשי המלווה בדיכאון, תחושת חוסר ערך ואף התקפי חרדה ולכן יציאה מהמשבר הינה תנאי הכרחי לשיקום מוצלח). טכניקות נוספות להפחתת לחצים מגיעות מהאסכולה הקוגניטיבית התנהגותית וכוללות הרפייה (PMR), נשימות, הדמייה, הבנייה קוגניטיבית או מסגור מחדש והצבת מטרות. כל אלו יבטיחו תהליך שיקום טוב יותר מהפציעה.
לחץ מוביל לשינוייים משמעותיים במתח השרירי (טונוס שרירי). כשאנחנו לחוצים שרירינו קפוצים ומכווצים באופן לא רצוני ("Bracing") במהלך כל היום ואנו חשים עייפים ותשושים בסופו. ספורטאים תחת לחץ מרגישים קפואים- ומתקשים לחבוט, למסור או לבעוט כפי שהם יודעים שהם מסוגלים. השינויים הפזיולוגים שהגוף עובר תחת לחץ מעלים את הסבירות שנפצע משום שהתנועה החלקה והרציפה נפגעת. כמו כן, כאשר אנו לחוצים וטרודים אנו פחות מרוכזים ומוסחים בקלות, וחוסר ריכוז עלול להעלות את הסיכון לפציעת ספורט. ספורטאים אשר חשופים ליותר אירועי חיים מלחצים, נמוכים יותר בכישורי התמודדות ובתמיכה חברתית יפצעו יותר (Smith, Smoll & Ptacek, 1990). מכאן שאם לחץ מוביל לפציעות, אז אחד מהטיפולים המונעים המתחייבים הוא הקטנת הלחץ והעלאת משאבי ההתמודדות של הספורטאי.
מקומה של פסיכולוגיית ספורט בשיקום פציעות ספורט
לחץ אשר מלכתחילה מעלה את הסיכון לפציעת ספורט, נמצא גם כגורם המעכב את החלמת הרקמות לאחר פציעה, כשאנו לחוצים ההחלמה פשוט איטית יותר. מכאן שמטרתו של פסיכולוג ספורט בעבודה עם ספורטאי המשתם מפציעה הינה להפחית את הלחץ כדי לאפשר: (1) שיקום פיזיולוגי טוב יותר לרקמות (2) מניעת פציעה עתידית ע"י העלאת מקורות הכוח וההתמודדות והפחתת הלחצים הפועלים על הספורטאי. כאשר לרשות הספורטאי משאבים רבים יותר מבחינה נפשית, תעלה גם יכולת הריכוז שלו, אשר כפי שהזכרנו עשויה להקטין את הסיכון לפציעות ספורט.
קיימות טכניקות מגוונות להפחתת לחץ לאחר פציעה, אשר נמצאו יעילות. אולי החשובה שבהן הינה עבודה רגשית המאפשרת התמודדות עם התחושות השליליות המלווות תהליך פציעה ושיקום (במקרים מסויימים הפציעה מובילה למשבר רגשי המלווה בדיכאון, תחושת חוסר ערך ואף התקפי חרדה ולכן יציאה מהמשבר הינה תנאי הכרחי לשיקום מוצלח). טכניקות נוספות להפחתת לחצים מגיעות מהאסכולה הקוגניטיבית התנהגותית וכוללות הרפייה (PMR), נשימות, הדמייה, הבנייה קוגניטיבית או מסגור מחדש והצבת מטרות. כל אלו יבטיחו תהליך שיקום טוב יותר מהפציעה.