מדוע טניס נחשב קשה מבחינה מנטאלית

אומנם מדברים היום על יכולות מנטאליות במידה כזו או אחרת בכל ענף ספורט, אבל אחד מענפי הספורט בו מאוד מקובל לדבר על יכולות מנטאליות הוא טניס. ניתן לראות זאת אפילו בעבודה פסיכולוגית עם שחקנים. למרות ששחקנים רבים מענפים שונים משתמשים בעזרתו של פסיכולוג ספורט, בטניס הדבר נשמע טבעי ואינו מעורר בושה. אם ניקח לדוגמא את שחר פאר, כולם שמעו על הקשר בינה לבין הפסיכולוג שלה. אז מדוע פסיכולוגיית ספורט ועבודה מנטאלית מקבלת לגיטימיות גבוהה יותר בענף הטניס?
(Credit & Source: Donny O'Smokem)


ענף הטניס משלב בתוכו מספר מאפיינים ייחודיים שמובילים למעמסה מנטאלית-פסיכולוגית על השחקנים. קחו לדוגמא את המשחק האחרון בין רוג'ר פדרר לרפאל נדאל באליפות ווימבלדון הפתוחה שנערכה ביולי השנה (08). שני שחקי טניס עלו למשחק גמר שנמשך כמעט חמש שעות ושתי הפסקות גשם ארוכות. קיים חוסר ודאות לגבי אורך המשחק, ולגבי הפסקות חיצוניות כגון גשם שאינן תלויות בשחקנים. בנוסף קיימות סיבות מגוונת ואפרט את העיקריות שבהן. טניס הינו ספורט יחידני, לא ניתן להשען על אחרים אם אתה לא טוב במהלך המשחק . בנוסף, חישבו על כמות הזמן שאורך משחק טניס. התוצאה משתנה מהר- יש מעט מאוד משחקים שהתוצאה משתנה לאחר כל הכנסה של כדור למגרש. אין "תיקו" בטניס כמו בכדורגל למשל, התוצאה לא יכולה להישאר קבועה לאורך זמן (כמו בכדרוסל לאחר מס' התקפות לא מוצלחות). בנוסף, אין מאמן במגרש שניתן לדבר איתו (למרות שנעשים לאחרונה נסיונות לשנות חוק זה). שינויי מומנטום עשויים להתרחש מהר ולא ניתן לקחת פסקי זמן. "זמנים מתים" על המגרש- רוב הזמן שהשחקן נמצא על המגרש, הוא לא ממש משחק. אם ניקח לדוגמא משחק מגמר ווימבלדון בשנת 2002, Hewitt & Nalbandian משחקים סט ראשון 38 דקות, כשבפועל הם משחקים ממש רק 8 וחצי דק'! זאת אומרת שבערך 80% מהזמן שהם היו על המגרש הם לא שיחקו בפועל (הכוונה ש80% מהזמן הם לא היו במהלך Rally).זה אתגר משמעותי ליכולת הריכוז. זמן להיות שלילי- ה"זמן המת" על המגרש נותן לך אפשרות להמשיך ולהיות שלילי עם עצמך אם לא לקחת את הנק' האחרונה. כמובן שקיימות סיבות נוספות לדוגמא, טורניר טניס משוחק בשיטת Knock Out, כך שאין הזדמנות שנייה (כמו משחק גומלין)- הפסדת משחק אחד? אתה כבר מחוץ לטורניר.
מיכאל יוז'ני (Mikhail Youzhny) סיפק לנו הוכחה עד כמה מתסכל וקשה יכול להיות משחק הטניס כשהיכה את עצמו במהלך משחק בסוף מרץ השנה, מה שהוביל לדימום (ולפרסום חסר תקדים ב-YouTube).

לבסוף אתייחס למסורת- שחקנים שונים נוהגים להתבטא לגבי חשיבות החלק הפסיכולוגי והמנטאלי בטניס. אימרות שונות מיוחסות לשחקנים שונים, אולי אחת המפורסמות שבהן היא של ג'ימי קונורס (Jimmy Connors) שאמר שטניס ברמות הגבוהות הוא 95% מנטאלי ו-5% פיזי. אמרות כאלו נותנות לגיטימציה למשקל הגדול שיש לפסיכולוגיית ספורט בענף הטניס.

אין הדבר אומר שענפי ספורט אחרים אינם קשים מבחינה מנטאלית. גם בענפי ספורט אחרים מפיקים מאימונים מנטאליים ועבודה פסיכולוגית, אולם התנאים שפורטו לעיל מסבירים לנו מדוע בענף הטניס השימוש בפסיכולוג הספורט יותר שכיח ומקובל מבענפי ספורט אחרים.

אז לא משנה אם אתה שחקן טניס, או שחקן בכל ספורט אחר שדורש יכולות פסיכולוגיות וחוסן מנטאלי, אתה צריך לשאול את עצמך שאלה אחת- כמה זמן השקעתי השבוע בעבודה פסיכולוגית-מנטאלית השבוע?
(אפשר להתרשם גם מאיך פדרר שובר מחבט, בחצי גמר מיאמי מול דג'וקוביץ. עודכן: 4.4.09)