 |
| ("הקוביה", Credit & Source: myviaggi's) |
אניה גוסטומלסקי, גיא ברנע ונמרוד שפירא, שברו שיאים ישראלים ביום שבת, גל נבו ותום בארי, שברו שיאים ישראליים ביום ראשון ורק היום התבשרנו שגם אלון מנדל גם הוא שבר שיא ישראלי. אולי ריבוי השיאים בבריכה, קשור למידת הלחץ אותה חשים השחיינים הישראלים בבריכה. מכיוון שלא צפויה מדלייה אולימפית מהבריכה, רמת הלחץ יחסית נמוכה. השחיינים פנויים להתרכז בביצוע המיירבי שלהם ואז תוך כדי משחים טקטיים נבונים והשקעת המירב מצליחים להביא תוצאות מרשימות ביותר.
אנצל את ההזדמנות על מנת להתיייחס לחשיבות ההכנה הפסיכולוגית לתחרויות בבריכה ולהתמודדת עם לחץ. אם נשווה לרגע משחה למשחק כדורגל אשר נמשך 90 דק'. משחה 100 מטר נמשך פחות מדקה. משמעות הדבר היא שיש לך את כל הזמן שבעולם להתכונן לפני המשחה, אבל מרגע שהמשחה מתחיל כדאי שתהיה מרוכז במקום הנכון כי זה הולך לחלוף במהירות. ענפי ספורט בהם התחרות בפועל הינה קצרה (כך גם אתלטיקה קלה) מבליטים את החשיבות של ההכנה למשחק. יש לך חלון הזדמנויות קטן לממש את מה שהתכוננת אליו זמן כה רב, ובמהלך המשחה יש מעט מאוד יכולת להתאושש ולשפר, פשוט כי יש מעט מאוד זמן.לכן, בספורט כמו שחייה, דורש מהשחיין להשקיע כמות רבה של חשיבה בהכנה הפסיכולוגית לתחרות. חלק משמעותי מההכנה הפסיכולוגית הזו קשורה בהתמודדות עם לחץ.
לספורטאים דרכים מגוונות להתכונן למשחים ולתחרויות ספורט בכלל. בין השאר נעשה שימוש בטכניקות ושיטות המקובלות בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית להפחתת רמת חרדה ולחץ. לעיתים ניתן לראות טרם המשחה, כיצד מייקל פלפס כמו שחיינים רבים אחרים, משתמש במוזיקה על מנת להתרכז, להרגע ולשלוט ברמת העוררות שלו לפני תחילת המשחה.
בדרך כלל נעשה גם שימוש בשיגרה מסויימת, אשר מפחיתה חרדה. כשאנחנו לחוצים החשיבה הופעת פחות חדה וצלולה ושגרה עוזרת לנו "לא להמציא את הגלגל כל פעם מחדש". אתלט שיודע מה עובד בשבילו אינו צריך לחשוב לפני תחרות מלחיצה מה עליו לעשות, הוא כבר רגיל ויודע את זה. בנוסף, אתלטים שונים מוצאים דרכים מגוונות להתכונן מנטאלית ולהגיע בתחושה טובה לתחרות. בין אם זה מוזיקה, תרגילי הרפייה, הדמייה, טכניקות נשימה או כל אופציה אחרת, ראוי שלכל אתלט תהיה דרך להתמודד ולהתכונן לתחרות, אחרת הוא עלול ל"היחנק" ולהישאר חסר אונים תחת הלחצים. קיימים יותר מדי תחרויות בהם האתלט מפסיד עוד בטרם עלה להתחרות, ובדרך כלל הדבר קשור להכנה פסיכולוגית ולקרב הפנימי בראשו ונפשו של הספורטאי.
השיאים הרבים שנשברים בבריכה עד כה מיוחסים בין היתר לבגדי השחיה החדשים (והיקרים כ-1000$ לחליפה), אולם הכתבים והספורטאים מהבריכה מדווחים גם על אוירה תחרותית טובה. בנוגע לנבחרת ישראל, מעניין לחשוב האם לאחר ששיא ישראלי אחד נשבר, יש בדבר מעין מחסום פסיכולוגי שנפרץ- שבירת שיא נחווה בהישג יד.
היום התרחשה דרמה גדולה ב"קוביה" במשחה 4x100 חופשי. האמריקאים זכו ושברו שיא עולם, אולם רק אחרי שחזרו בשנייה האחרונה מפיגור משמעותי מול הצרפתים (דרך אגב, 5 הנבחרות שהגיעו ראשונות במקצה בגמר- כולן שברו שיא עולם). עכשיו החלום של מייקל פלפס להגיע ל-8 מדליות מוזהבות עדיין אפשרי. מה שנותר לפלפס לעשות, הוא להמשיך ולהתכונן למשחים האישיים שנותרו לו, אני מניח שעוד נראה אותו מסתובב עם אוזניות באולימפיאדה הזאת.