ללא כל ספק הצבת מטרות יעילה הינה חלק משמעותי מעבודה פסיכולוגית בספורט. הכוונה בהצבת מטרות יעילה הינה להעמיד מטרות באופן שישמר מוטיבציה, הנאה, תחושת מסוגלות עצמית ויוביל לשיפור בתפקוד בתחומים שונים (הן בתחום הפסיכולוגי מנטאלי והן בתחום הטכני והטקטי). ידע בתחום זה משמעותי לשחקן ולמאמן כאחד. מס' עקרונות מנחים קובצו לראשי תיבות אסתטיים באנגלית- *SMART
S ספציפית (Specific)
M מדידה (Measurable)
A מושגת (Achievable)
R ריאלית/מציאותית (Realistic)
T תחומה בזמן (Time frame)
כשספורטאי רוצה להשתפר בהגנה, הוא חייב לדעת מה הוא רוצה לשפר בהגנה (למשל בטניס, חזרה מהירה למרכז האפשרויות או בכדורסל כיפוף ברכיים וחסימה מהירה של ההתקדמות השחקן היריב). לכן כשמציבים מטרות עלינו למצוא מטרה ספציפית (S), כי "להשתפר בהגנה" לא באמת מסביר לי מה ואיך אני רוצה לשפר.
פעמים רבות ספורטאים משתפרים באופן משמעותי, אולם מכיוון שהשינויים קטנים אינם שמים לב לכך, מה שמוביל לשחיקה ותחושה של היעדר התקדמות. לכן חשוב לבצע מעקב אחר ההתקדמות, גם הקטנה ביותר. לפיכך יש צורך במטרה מדידה (M) כזאת שנוכל למדוד לאחר כל אימון ובסוף השבוע לבדוק מה עשינו
(למשל: בטניס % הטעיות בהחזרה, בכדורסל מס' חטיפות או % קליעות מחוץ לקשת).
לעיתים ברגעים של השראה ומוטיבציה גבוהה אנחנו מחליטים להציב מטרה קשה ולהסתער עליה. הבעיה היחידה עם מטרה שכזאת היא שברגעים אלו אנו נוטים לבחור מטרה לא מושגת ולאחר שהמוטיבציה קטנה, אנחנו זונחים בתסכול את המטרה שהצבנו לעצמנו והיא נראית לא מושגת. לכן חשוב להציב מטרה ניתנת להשגה (A), גם אם היא נראית קלה ברגע הראשון! עדי להתקדם לאט ובטוח מאשר להתאכזב ולהיכשל, רק מכיוון שדרשנו מעצמנו יותר מדי, מהר מדי.
כלל דומה קשור לבחירת מטרה ריאלית/ מציאותית (R). אם אתה רוצה להשתפר בכושר וקובע לעצמך לרוץ כל בוקר לפני תחילת היום, אבל שכחת שאתה ממש לא טיפוס של בוקר, יכול להיות שאתה מכשיל את עצמך. לכן חשוב לבחור מטרות שגם מבחינת הסביבה שלך וגם מבחינת היכולת להשיג אותן הן אפשריות.
הכלל האחרון נוגע למסגרת זמן (T). מגבלת זמן קצרה מדי ("להשתפר תוך יומיים...") תהיה בלתי מושגת, אולם גם מסגרת זמן ארוכה מדי תגרום לירידה במוטיבציה ודחיינות בעבודה על המטרה. אתם יכולים לחשוב כיצד הדקה ה-90 גורמת למרבית האנשים לעלייה במוטיבציה ולהתפנות לעשות דברים שאחרת היו דוחים (לשלם דו"ח חניה או להתכונן למבחן).
כמובן שפעמים רבות אנחנו נתקעים, לא מפני שלא הצבנו מטרות באופן נכון, אלא מכיוון שיש לנו רגשות אחרים שחוסמים את הצלחתנו ופעמים רבות כדי להסיר מחסומים אלו נעזרים בשירותיו של פסיכולוג ספורט או איש מקצוע אחר שיכול לעזור לנו להפוך את הרגשות ממחסום למשאב חיוני. הצבת מטרות יעילה חשובה לא רק בשגרה אלא גם בעתות משבר כמו לאחר חזרה מפציעת ספורט. סביר להניח שהקפדה על הצבת מטרות ע"פ כללים אלו יכולה להפוך את שגרת האימונים ליעילה יותר במרבית המקרים וזו נק' טובה להתחיל בה.
*ראשי התיבות SMART זכו לוריאציות שונות, אך בחרתי להציג את הגרסה הברורה ביותר לעניות דעתי.
S ספציפית (Specific)
M מדידה (Measurable)
A מושגת (Achievable)
R ריאלית/מציאותית (Realistic)
T תחומה בזמן (Time frame)
כשספורטאי רוצה להשתפר בהגנה, הוא חייב לדעת מה הוא רוצה לשפר בהגנה (למשל בטניס, חזרה מהירה למרכז האפשרויות או בכדורסל כיפוף ברכיים וחסימה מהירה של ההתקדמות השחקן היריב). לכן כשמציבים מטרות עלינו למצוא מטרה ספציפית (S), כי "להשתפר בהגנה" לא באמת מסביר לי מה ואיך אני רוצה לשפר.
פעמים רבות ספורטאים משתפרים באופן משמעותי, אולם מכיוון שהשינויים קטנים אינם שמים לב לכך, מה שמוביל לשחיקה ותחושה של היעדר התקדמות. לכן חשוב לבצע מעקב אחר ההתקדמות, גם הקטנה ביותר. לפיכך יש צורך במטרה מדידה (M) כזאת שנוכל למדוד לאחר כל אימון ובסוף השבוע לבדוק מה עשינו
(למשל: בטניס % הטעיות בהחזרה, בכדורסל מס' חטיפות או % קליעות מחוץ לקשת).לעיתים ברגעים של השראה ומוטיבציה גבוהה אנחנו מחליטים להציב מטרה קשה ולהסתער עליה. הבעיה היחידה עם מטרה שכזאת היא שברגעים אלו אנו נוטים לבחור מטרה לא מושגת ולאחר שהמוטיבציה קטנה, אנחנו זונחים בתסכול את המטרה שהצבנו לעצמנו והיא נראית לא מושגת. לכן חשוב להציב מטרה ניתנת להשגה (A), גם אם היא נראית קלה ברגע הראשון! עדי להתקדם לאט ובטוח מאשר להתאכזב ולהיכשל, רק מכיוון שדרשנו מעצמנו יותר מדי, מהר מדי.
כלל דומה קשור לבחירת מטרה ריאלית/ מציאותית (R). אם אתה רוצה להשתפר בכושר וקובע לעצמך לרוץ כל בוקר לפני תחילת היום, אבל שכחת שאתה ממש לא טיפוס של בוקר, יכול להיות שאתה מכשיל את עצמך. לכן חשוב לבחור מטרות שגם מבחינת הסביבה שלך וגם מבחינת היכולת להשיג אותן הן אפשריות.
הכלל האחרון נוגע למסגרת זמן (T). מגבלת זמן קצרה מדי ("להשתפר תוך יומיים...") תהיה בלתי מושגת, אולם גם מסגרת זמן ארוכה מדי תגרום לירידה במוטיבציה ודחיינות בעבודה על המטרה. אתם יכולים לחשוב כיצד הדקה ה-90 גורמת למרבית האנשים לעלייה במוטיבציה ולהתפנות לעשות דברים שאחרת היו דוחים (לשלם דו"ח חניה או להתכונן למבחן).
כמובן שפעמים רבות אנחנו נתקעים, לא מפני שלא הצבנו מטרות באופן נכון, אלא מכיוון שיש לנו רגשות אחרים שחוסמים את הצלחתנו ופעמים רבות כדי להסיר מחסומים אלו נעזרים בשירותיו של פסיכולוג ספורט או איש מקצוע אחר שיכול לעזור לנו להפוך את הרגשות ממחסום למשאב חיוני. הצבת מטרות יעילה חשובה לא רק בשגרה אלא גם בעתות משבר כמו לאחר חזרה מפציעת ספורט. סביר להניח שהקפדה על הצבת מטרות ע"פ כללים אלו יכולה להפוך את שגרת האימונים ליעילה יותר במרבית המקרים וזו נק' טובה להתחיל בה.
*ראשי התיבות SMART זכו לוריאציות שונות, אך בחרתי להציג את הגרסה הברורה ביותר לעניות דעתי.