התמודדות מנטאלית - בתחרות ראשונה גדולה

קיבלתי לאחרונה בקשות להתייחס להתמודדות פסיכולוגית עם תחרות ראשונה (אולי בגלל חנוכה גדושת תחרויות הטניס?) אז ניקח טניס כדוגמא, אך כמובן שיש מן המשותף לכל ענפי הספורט השונים מבחינת ההתמודדות הפסיכולוגית. אז היום הגדול הגיע. אתה מתכונן לתחרות הגדולה הראשונה שלך. זאת יכולה להיות תחרות איזורית, ארצית או תחרות ITF ראשונה, אולי זה סתם משחק בעל חשיבות רבה עבורך, משחק שאתה מרגיש שאתה "חייב לנצח". כך או כך, זאת הפעם הראשונה שאתה מתמודד עם אתגר שכזה. יכול להיות שיש לך מחשבות מלחיצות לגבי התחרות, מחשבות האם ואיך תצליח לתפקד כבר שבוע לפני התחרות. כנראה שהפרפרים בבטן מגיעים מעט מאוחר יותר- לילה לפני אתה לא מצליח להירדם ובבוקר של התחרות אתה מבלה זמן רב בשירותים... ואולי אתה דווקא הטיפוס ההפוך, אתה לא מרגיש ולא חושב על שום דבר מלחיץ, אתה פשוט לא מצליח להרגיש כלום, אתה מרגיש קצת מנומנם ואדיש.... חשוב לדעת שכל אלו הן תגובות נורמליות ללחץ. לכל אחד מאיתנו אופי שונה וסגנון התמודדות שונה עם לחץ.אבל אתה עשוי להיות מופתע כשתגלה כי כולם נלחצים בצורות שונות וברמות שונות.

כאשר אתה עולה להתחרות ברמה גבוהה יותר (למשל מעבר מ-G4 לG2-, מעבר מאיזורית לארצית) סביר להניח שתצא מנוצח. כך גם קרה לאנה איבנוביץ'.

(אנה איבנוביץ', Manuela Davies/ doubleXposure.com)
בפעם הראשונה שהגיעה איבנוביץ' (Ivanovic) לגמר הרולנד-גארוס (Roland Garros) בשנת 2007, היא נוצחה ע"י הנין (Henin) שפשוט הייתה טובה ממנה. המשחק התנהל באופן חד צדדי והסתיים בתוצאה 6-2, 6-1 לאחר 64 דק' בלבד! בסיום המשחק, איבנוביץ' דווקא חייכה ואמרה ש"פשוט לא יכלתי לשלוט ברגשות שלי במהלך המשחק". נראה היה כי איבנוביץ' נהנית מהמעמד למרות ההפסד. אולי היא חייכה מכיוון שהייתה בטוחה שהיא עוד תחזור טובה יותר. ואכן, שנה לאחר מכן, היא מגיעה שוב לגמר מול סאפינה (Safina) גמר שמתסיים בתוצאה 6-3, 6-4; איבנוביץ' חוגגת זכיה ראשונה בטורניר גראנד סלאם!

חלק מהחוסן המנטאלי של שחקנים ברמה של איבנוביץ', נובע מכך שהם מוכנים לשחק ולהפסיד עוד ועוד, למרות שזה כואב. איך הם מצליחים לעשות זאת? הם יודעים שזה "שכר לימוד", כפי שאמרה שחר פאר לאחר הפסד לאותה הנין בשמינית גמר אליפות ארה"ב הפתוחה ב-2006. אם תחשבו באותה דרך, טעות שתעשו בתחרות הנוכחית- היא טעות אחת פחות שתעשו בעתיד!

חשוב להבין שכל פעם שאתה עולה למגרש אתה לומד משהו חדש. אתה יכול ללמוד משהו על עצמך או על המשחק. אתה יכול ללמוד שאתה נלחץ בתחילת משחק ומשתחרר אח"כ, אתה יכול ללמוד שסוג מסוים של טקטיקה עוזרת לך לפתוח את המגרש ולהכתיב את הקצב, וכן הלאה. משחק שלמדת ממנו משהו על הטניס שלך או על עצמך הוא התנסות שתעזור לך להתקדם (בלי קשר לאם ניצחת או הפסדת). ברגע שאתה מבין זאת, הציפיות שלך לפני המשחק משרתות אותך ולא "חונקות" ומלחיצות אותך. אתה יכול לשאול את עצמך לפני המשחק אם אתה עולה לשחק מהסיבות הנכונות: האם אתה עולה כדי לנצח ולהשתפר? או רק כדי לא להפסיד? ככל שתצליח להבין שההפסדים לאורך התחרויות בהן אתה משתתף עוזרות לך להשתפר, כך תוכל להפיק יותר מההתנסויות ולהינות יותר מהדרך. הרי אחרי הכל, אתה משחק טניס כי זה מה שאתה אוהב לעשות לא?

אז כמה נק' שעשויות לסייע בהכנה מנטאלית לתחרות הבאה:
* חשוב להבין שהלחץ הוא בלתי נמנע ובמידה מסויימת גם חיובי (לקריאה נוספת: עקומת עוררות).
* הצב מטרות ריאליות למשחק עצמו (לא מטרות שקשורות בניצחון אלא בתוכנית משחק. לקריאה נוספת: הצבת מטרות).
* כל משחק הוא שכר לימוד, בין אם אתה מנצח או מפסיד בו. שם המשחק הוא לא להפסיד פחות אלא להתנסות יותר. רק עם הניסיון יבואו נצחונות חשובים.
* נסה לשחק מתוך רצון לנצח ולא רק מתוך פחד להפסיד ולפספס את ההזדמנות.
* נסה לחשוב מה למדת מכל משחק- בין אם ניצחת ובין אם הפסדת.
בהצלחה לכולם!