כך לדוגמה, אדם המתמודד עם חרדה, אשר חווה חוסר ביטחון ומחשבות טורדניות ומדאיגות, פונה לטיפול והקטנת החרדה מאפשרת לו לחזור לחיים תקינים יותר, חופשיים יותר ועם רווחה נפשית גבוהה יותר. אמנם עיסוקה העיקרי של הפסיכולוגיה הקלינית היא טיפול בקשיים, אולם מאז ומעולם זרמים שונים בפסיכולוגיה קלינית התייחסו לביטוי עצמי מלא, יותר מאשר רק הסרת סימפטום כזה או אחר.
אנשים רבים מגיעים לטיפול בשל תחושה של אי מימוש עצמי, הרגשה סיזיפית לגבי החיים, חוסר סיפוק או תכלית. בשנים האחרונות נכנסה למגרש הפסיכולוגיה החיובית. פסיכולוגיה חיובית מייצגת את הרצון לשים דגש רב יותר מבעבר על פיתוח חוזקותיו של האדם (בניגוד לטיפול המתמקד בקשיים והסרתם). גישה זו מחזקת את הזרמים בפסיכולוגיה הקלינית אשר עניינם מימוש עצמי מלא, תחושת חיוניות בחיים וביטוי עצמי אותנטי.
באופן דומה, פסיכולוגיית ספורט התמקדה באופן מסורתי בשיפור ביצועים, והיוותה תנועת חלוץ לפיתוחה של פסיכולוגיה ביצועית (performance psychology). זו מיושמת בהצלחה בסביבות דורשניות (high demanding environments) בקרב מנהלים, ספורטאים, אנשי צבא, כספים או חינוך הנדרשים לבצע ברמה גבוה ולקבל החלטות תחת רמת לחץ גבוהה.
אולם, כפי שעניינה של הפסיכולוגיה הקלינית חורגת מהעיסוק בקשיים נפשיים, יישומה של פסיכולוגיית ספורט חורגת מעיסוק בלעדי בספורטאים או בביצוע. בשנים האחרונות גבר העיסוק ברווחה נפשית אנושית בקרב אנשים העוסקים בתפקידים דורשניים, וכך גם בקרב ספורטאים. מדוע תשומת הלב לרווחתם הנפשית של הספורטאים התחרותיים הגיע באיחור? מספר סיבות הקשורות לאווירה בספורט התחרותי תרמו לכך: דגש על ביצועים, קדושת הניצחון, והעמדה הקשוחה המצופה מספורטאים להפגין כלפי חוץ (אשר אף הובילה בעבר לטרגדיות בשל קושי לפנות לעזרה למשל התאבדותו של רוברט אנקה, שוער נבחרת גרמניה בשנת 2009). העיסוק הגובר ברווחתם הנפשית של אלו המתפקדים בסביבות דורשניות מדגיש את חשיבותה ותרומה המשמעותית של פסיכולוגיה קלינית בספורט- חשיבה על הספורטאי/ת מתוך הבנת הדינמיקה המורכבת של הנפש במקביל להכרת האתגרים הפסיכולוגיים בסביבה דורשנית ומלחיצה.
אולם, כפי שעניינה של הפסיכולוגיה הקלינית חורגת מהעיסוק בקשיים נפשיים, יישומה של פסיכולוגיית ספורט חורגת מעיסוק בלעדי בספורטאים או בביצוע. בשנים האחרונות גבר העיסוק ברווחה נפשית אנושית בקרב אנשים העוסקים בתפקידים דורשניים, וכך גם בקרב ספורטאים. מדוע תשומת הלב לרווחתם הנפשית של הספורטאים התחרותיים הגיע באיחור? מספר סיבות הקשורות לאווירה בספורט התחרותי תרמו לכך: דגש על ביצועים, קדושת הניצחון, והעמדה הקשוחה המצופה מספורטאים להפגין כלפי חוץ (אשר אף הובילה בעבר לטרגדיות בשל קושי לפנות לעזרה למשל התאבדותו של רוברט אנקה, שוער נבחרת גרמניה בשנת 2009). העיסוק הגובר ברווחתם הנפשית של אלו המתפקדים בסביבות דורשניות מדגיש את חשיבותה ותרומה המשמעותית של פסיכולוגיה קלינית בספורט- חשיבה על הספורטאי/ת מתוך הבנת הדינמיקה המורכבת של הנפש במקביל להכרת האתגרים הפסיכולוגיים בסביבה דורשנית ומלחיצה.
פסיכולוגיית ספורט קלינית עוסקת בהערכת תפקודו/ה הפסיכולוגי והדינמיקה הפנימית של הספורטאי/ת. זאת במטרה להתאים התערבות פסיכולוגית למימוש תפקוד מיטבי בספורט ומחוצה לו- לטיפול בקשיים נפשיים, לאפשר התפתחות, ביטוי עצמי מלא, ורווחה נפשית.
פסיכולוגיית ספורט קלינית מנסה לקחת את המיטב מהמסורת הקלינית והטכניקות הטיפוליות השונות וליישמן בתהליך הייעוץ לספורטאים. יש בה הקפדה רבה על התייחסות לחוויית המטופל, לפרטיותו ולסודיות הטיפול, לקשר הטיפולי בין המטפל והמטופל, ולביטוי עצמי אותנטי ומלא בכלל תחומי החיים- גם אך לא רק בספורט. העלאת ביצועים, כמו גם הדאגה לרווחה הנפשית של הספורטאי/ת מתאפשרת באופן מדוייק יותר כאשר הספורטאי/ת והפסיכולוג אוחזים בהבנה מלאה יותר של החוויה האישית והייחודית של הספורטאי/ת על המגרש ומחוצה לה.
אולם פרט ליעילות של טיפול פסיכולוגי להעלאת ביצועים, ולאור העניין הגובר בבריאות הנפשית של הספורטאים בשנתיים האחרונות חשוב לומר - יש לקדם את בריאותם הנפשית של הספורטאים התחרותיים, אשר מתפקדים בסביבה פסיכולוגית דורשנית, לא מכיוון שהדבר יקדם את ביצועם, אלא פשוט מכיוון שאנחנו כבר בעשור השלישי של שנות ה-2000, וזו אחריותנו כחברה. אחריות שצריכה לחלחל גם למעצבי מדיניות, למעסיקים ולמועדוני הספורט, בדומה למגמה שהחלה במקומות כמו ליגת הכדורסל הטובה בעולם ובוועד האולימפי הבריטי.