הפוסט הנוכחי באתר פסיכולוגיית ספורט הוא ראשית כל משמח. זכינו אתמול לניצחון חשוב בטורניר הזוגות בטניס על רוג'ר פדרר וסטניסלס ואוורינקה משוויץ. שמתם לב ל"זכינו"? אמנם יוני ארליך ואנדי רם זכו לניצחון הזה, לא אנחנו, אבל כשספורטאים מנצחים אנו נוטים להשתמש בגוף ראשון. בהפסדים אנו נוטים להשתמש בגוף שלישי- הם הפסידו (זאת תופעה מעניינת שקשורה במנגנונים אוטומטיים של שימור הערך ועליהם נרחיב אולי בפעם אחרת).
 |
| (פדרר באולימפיאדת לונדון 2012, Credit: Kelvin Lee) |
יש משהו מעניין שנוכל ללמוד מהראיון שסיפק יוני ארליך לאחר המשחק. הוא אמר שהוא לא שם לב בנקודה האחרונה במשחק שמדובר במאץ' פוינט. מאץ' פוניט היא הנקודה שבכוחה להכריע את המשחק. אם יוני ואנדי לוקחים את הנקודה הקרובה הם מנצחים. נכון שרב הזמן שחקנים מודעים לתוצאת המשחק אבל אולי ההתבטאות הזו מספקת לנו הצצה ליכולת להיות בהווה ולהתרכז במה שחשוב באותו הרגע. כאשר ארליך שוכח שזה מאץ' פוינט הוא מתרכז באופן מוחלט בהווה. במה הוא צריך לעשות כדי להכניס את הכדור למגרש וכדי לשחק טוב. שינוי קל של מיקוד הריכוז יכול להיות ההבדל בין ביצוע אופימאלי לבין תפקוד בינוני, בין הצלחה לכישלון, בין פודיום לבין נסיעה מוקדמת הבייתה. אז בפעם הבאה שאתם משחקים שובר שיוויון במשחק, אתם יכולים לשכוח לרגע את התוצאה ולהתרכז אך ורק במה אתם רוצים לעשות בנקודה הבאה. אם זה עוזר ליוני ואנדי לנצח את פדרר לא שווה לנסות גם?