הזדמנות של פעם ב-45 שנה

פעם שנייה מזה 45 שנה עלו לגמר בווימבלדון שתי שחקניות שלא זכו בגרנד-סלאם קודם לכן. עכשיו זאת הזדמנות שאף אחת מהן לא רצתה לפספס. השנה בווימבלדון כל שחקניות הטופ 10, מצאו את עצמן בחוץ בשלבים יחסית מוקדמים. לסבין ליזיקי (Sabine Lisicki, מדורגת 24 בעולם) ולמריון ברטולי (Marion Bartoli, מדורגת 15 בעולם) ניתנה הזדמנות של פעם בחיים לעשות היסטוריה ולזכות בטורניר הטניס שנחשב ע"י רבים כאירוע הטניס היוקרתי ביותר בעולם.

48 שעות קודם לכן
ההתמודדות הפסיכולוגית של ליזיקי וברטולי התחילה 48 שעות קודם לכן כשנקבעה הופעתן בגמר. שתיהן החלו במאבק פסיכולוגי פנימי כיצד יתפשו את ההתמודדות שלפניהם. תוצאותיו של מאבק זה והצורה בה עלו למגרש למשחק הגמר הושפעו מהשאלה כיצד העריכו את משחק הגמר. הערכת הסיטואציה מתעצבת עוד לפני המשחק, אך משתנה גם במהלכו.

ברטולי
הצליחה להעריך את הרווח האפשרי בסיטואציה כסביר יותר מאשר ההפסד האפשרי (ולהשאיר מאחור את התבוסה הקודמת בגמר לסרינה וויליאמס לפני 6 שנים). כך הופיע רגש חיובי ביחס להתמודדות- גאווה, התרגשות ואפילו שמחה. התפקוד על המגרש עלה, היא נראתה נמרצת וממוקדת. היא לא פחדה לקחת סיכון כי סיכון נחווה גם כסיכוי. כך אפשרה לעצמה ברטולי להסתכן בחבטות עוצמתיות ולא להרפות מליזיקי בתחילת המשחק.

(ליזיקי הגיעה גם לגמר הזוגות בווימבלדון 2011, Credit: Andy2982)
ליזיקי
כאשר מעריכים נזק עתידי אפשרי ובמשמעויות הפסד אפשרי, מופיעים רגשות שליליים- חרדה, כעס ובושה, יוצאים מריכוז והתפקוד על המגרש צונח. במצב כזה נופלים למעגל שלילי ומפחדים לעשות עוד טעויות. הפחד של ליזיקי לטעות ניכר בחלקים רבים של המשחק כאשר חבטותיה כוונו רחוק מהקווים למרכז המגרש- במקום בו הסיכוי לטעות הוא אומנם הנמוך ביותר אבל גם המקום הנוח ביותר ליריבתה אשר משתמשת בחבטת שני ידיים בשני הצדדים.

תוכנית משחק
"תמיד מצאתי את תוכנית הקרב חסרת ערך, אבל תכנון הוא חיוני" אמר דווייט אייזנהאואר, מפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה במלחמת העולם ה-2. ליזיקי עלתה למשחק עם תוכנית משחק שכללה להביא את ברטולי לרשת. רעיון לא רע על הנייר, אבל בפועל באמצע הסט השני זכתה ליזיקי רק ב-2 מתוך 11 נקודות בהן הביאה את ברטולי לרשת.

לשלוט או לשחרר
ליזיקי שהוכתרה כאהובת הקהל בשל החיוכים שפיזרה לכל עבר במשך הטורניר, מצאה עצמה דומעת כבר בסט השני בדאון 3:1 ו-15,000 איש בקהל כל כך הבינו אותה וכמעט ירדו למגרש לתת לה חיבוק. נראה היה שדווקא דמעות ועוד קצת אהבה מהקהל, הפחיתו את החרדה והעלו את התפקוד. באותה נקודה ליזיקי שינתה מעט את תוכנית המשחק והצליחה לשחק עוד 6 משחקונים בהם לא הביאה את ברטולי לרשת אפילו פעם אחת. היא אפילו הצילה 3 נקודות אליפות ושברה במשחקון.

לשחק נגד עצמך
ספורט יחידני כמו טניס, הוא קודם כל התמודדות פנימית, אם ניצחת את השדים הפנימיים אתה יכול להתחיל להתמודד גם מול היריב. רק כאשר שני השחקנים מנצחים את המאבק הפסיכולוגי הפנימי, אנחנו רואים משחק איכותי על המגרש. דרך טובה לבחון זאת היא בשורה הסטטיסטית של טעויות לא מחוייבות (UFE). לליזיקי היו 25 במשחק כולו ו-14 בסט הראשון שכלל רק 7 משחקונים. המשמעות היא שבסט הראשון חצי מהנקודות שברטולי הייתה צריכה כדי לזכות בכל משחקון ניתנו לה ע"י טעויות של ליזיקי. בשלב הזה ליזיקי כבר ידעה את התשובה לשאלה "האם את משחקת נגד עצמך?" היא ירדה לחדר ההלבשה בניסיון לסדר את הראש וחזרה חדה יותר למשחקון הבא אבל לא מספיק חדה כדי לשנות באמת את המומנטום.


אופטימיות זהירה
ליזיקי פשוט הוצפה על ידי רגשותיה, כך סיפרה בסיום. תיאור כמעט זהה לזה של איבנוביץ' שתיארה כיצד לא הצליחה לשלוט ברגשותיה בגמר מול הנין ברולאן גארוס ב-2007. ימים יגידו אם כמו במקרה של איבנוביץ' הכישלון הנוכחי יכין אותה לתואר גרנד סלאם ראשון בשנה הבאה, או שתאלץ לחכות 6 שנים כמו ברטולי כדי להיות אלופה.