חרדת במה

(credit: carol casari)

אתם נכנסים לאולם. אתם אף פעם לא מרגישים בטוחים בסיטואציות האלה, לכן החום, העקצוץ על פני העור והדופק המואץ כבר מוכרים לכם. אבל הפעם משהו שונה. חסרי בטחון, אתם רואים את זרקורי האור ולא רואים את הקהל. במוחכם אתם משלימים את ארשת פניהם של פרצופים בוחנים שאינכם רואים. הפעם כולם מצפים ממכם. שטויות כולם, אתם מצפים מעצמכם. אתם מרגישים גוש בגרון והחשיבה מתעמעמת. מישהו במרחק מצחקק או צועק משהו. בטח זה מכוון אליכם, כמו בבגדי המלך החדשים, אתם מרגישים פשוט עירומים וחושבים שהפעם זה לא יעבוד, המסיכה תיפול ויתגלה הזיוף.

החוויה אשר מלווה את הסובלים מחרדת במה (המכונה גם חרדת ביצוע או חרדה חברתית)  עשויה להיות מייסרת
ביותר. השמות השונים לתופעות הקרובות מדברות על אותו חשש - להיתפס במערומייך ולהיכשל בעת שתשומת הלב מופנית אלייך. החשש שעלולים לחשוף את טבעך האמיתי ולהיווכח שאינך שווה כפי שמחשיבים אותך או כפי שהיית רוצה להחשיב את עצמך, מעורר חרדה אשר מקשה ופוגעת בתפקוד. באותם רגעים אתה לא בטוח בעצמך וחושש מלהראות בלתי כשיר וחסר מסוגלות. זהו רצון להסתתר ולא להיחשף, להימלט מחווית בושה מאיימת. 

למעשה חרדת במה לא קשורה לבמה, אלא לכל סיטואציה בה אתה מרגיש (בצדק או שלא) שאתה נמצא במרכז תשומת הלב. חרדת במה נפוצה בקרב האוכלוסיה בצורות ובעוצמות שונות. אנשי עסקים מסוגלים להעביר פרזנטציה תוך כדי חרדה וסבל נוראיים או לבלות שנים בהתחמקות והימנעות מלדבר ולהציג בפורומים מסויימים. סטודנטים מסוגלים לחשוש לדבר בכיתה גם כשהערתם חשובה. לחרדה זו יש מחיר, למרות שחלק מהאנשים יכולים לחיות מבלי לטפל בה במשך חיים שלמים.

מי שאינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מחרדת הבמה וחייבים להתמודד מולה הם אלו אשר עבודתם דורשת להיות במרכז תשומת הלב מול עיניים מתבוננות. ספורטאים, רקדנים, שחקנים ומוסיקאים נדרשים להופיע מול קהל, ועל כן מצוים בקונפליקט- בין הרצון להופיע או לשחק לבין החשש הנוראי מלהיכשל והרצון להתחבא מעיניים מתבוננות.

טיפול בחרדת ביצוע וחרדת במה

קיימות מגוון שיטות טיפול פסיכולוגי לטיפול בחרדת במה, אשר ניתן לחלקן באופן בסיסי לשיטות טיפול קוגניטיביות-התנהגותיות ושיטות טיפול דינאמיות.

התמודדות הדרגתית כמו בכל תופעות החרדה, מסייעת להקטין את מימדיה. בשפה טיפולית מכונה פרקטיקה טיפולית זאת בשם ״חשיפה הדרגתית״. משמעותה היא התמודדות עם כמות חרדה הולכת וגדלה מאפשרת התרגלות והתחסנות ללחץ.


שיטות הרפיה ורגיעה מגוונות מפחיתות את החרדה לפני ובזמן משחק או הופעה. אלו כוללות בין השאר נשימות, דימיון מודרך וחזרה מנטלית, שימוש בשגרה, מוסיקה וכדומה. שיטות הרפיה והרגעה כמו גם חשיפה הדרגתית מכונות בשפה טיפולית ״טכניקות התנהגותיות״.


התמודדות עם החששות הפנימיים להיראות לא כשיר וחסר ערך. זוהי עבודת עומק של טיפול ב״אמונות בסיס״ במונחי פסיכולוגיה קוגניטיבית האמונות הפנימיות ביותר שלנו לגבי עצמנו אשר משפיעות על ההתנהגות. במילים אחרות, התבוננות ברגשות ובתפיסות העמוקות שלנו לגבי עצמנו אשר מכרסמות בביטחון העצמי. כך לדוגמה, אם אני מאמין שאני לא באמת שווה ובעל ערך, אומר לעצמי ש"לא משנה כמה הצלחתי, בסוף כולם יגלו שאני חסר ערך ולא באמת מי שהם חושבים״. 

בשיטות טיפול פסיכודינאמיות היעד המרכזי הינו להגביר את המודעות ולהבין את הדפוסים שמכתיבים רגשות, מחשבות והתנהגות. רבים יטענו שרק הרפייה או הדמייה אינה מספקת על מנת להתגבר על החרדה. כך טען אנדי מארי בראיון כשטען שהוא "לא חושב שלספור עד 10 עוזר כשאתה משחק בחצי גמר במגרש המרכזי בווימבלדון נגד אחד האתלטים הטובים בעולם" והחליט לשתף פסיכולוג ספורט בצוות האימון שלו (Independent, 2015). כדי לעשות כן יש צורך לבחון את מקור הרגשות והמחשבות שיצרו את ההתנהגות הנוכחית. במילים אחרות, כיצד גדל חשש נורמטיבי למימדים של חרדה משתקת מפני חוסר הצלחה. בשיטות טיפול אלו המטרה הינה להבין ממה נובעת ההתנהגות הנוכחית מתוך היכרות עם האדם, חוויותיו וסיפור חייו, ולנסות להבין האם ניתן להשיג אסטרגטיות התמודדות רגשיות יעילות יותר. שילוב עבודת עומק שכזו עם שיטות פרקטיות להפחתת הלחץ עוזרים להתמודד עם חרדת ביצוע, חרדת במה או פחד קהל.