אשליית הגולף והקשרה לג'ודו


פסיכולוגיית ספורט
(Tony Romo, Credit: Keith Allison)
מדוע קל יותר להטביע כדור בגומת גולף שנראית גדולה? פשוט מפני שאנו חושבים שזו משימה שנהיה מסוגלים לבצע ביתר קלות. התחושה שאנחנו מסוגלים לבצע מטלה מסוימת בהצלחה מכונה בפסיכולוגיה מסוגלות עצמית (self-efficacy). זו תחושה מרכזית אשר משפיעה על התנהלותנו בעולם, והיא נמצאה קשורה לביצועים בתחומים רבים כולל לביצועים בספורט (Moritz et al., 2000). ספורטאי אשר מרגיש מסוגל להתמודד עם מטרה שניצבת מולו, ישקיע יותר בהשגתה גם מול מכשולים אפשריים. כמובן שהכיוון מעגלי וגם מי שחווה הצלחות ספורטיביות פיתח עם הזמן את תחושת המסוגלות שלו. זה בדיוק אותו היגיון שמציע לנו להציב מטרות באופן הדרגתי על מנת לבסס תחושת הצלחה ומסוגלות.
נסו את התרגיל הפסיכולוגי הבא.דמיינו שאתם בגומה השמונה עשרה והאחרונה במסלול הגולף ביום האחרון של אליפות ארה"ב הפתוחה. התרכזו לרגע בשני העיגולים המרכזיים (אחד מימין ואחד משמאל) לאיזה גומה הייתם מעדיפים לכוון, לגומה הימנית או השמאלית?
פסיכולוגיית ספורט

למעשה שני העיגולים בתמונה בעלי גודל זהה, אך העיגולים מסביבם יוצרים אשליית גודל וכך העיגול הימני עשוי להיראות גדול יותר ביחס לעיגול השמאלי. בניסוי שנערך (Witt, 2012) נמצא כי אם נשנה בעזרת אותה אשליה את הרקע מסביב לגומת הגולף, יהיה קל יותר להטביע כדור בגומה הימנית, רק בשל העובדה שהיא נראית גדולה יותר! ניסוי הגולף מדגים את הקשר הסבוך בין התפיסה שלנו, התחושות שלנו ובסופו של דבר הביצוע. בפועל השינוי הפסיכולוגי בתפיסת הגודל הוביל לשיפור של 10% בביצוע. עשרה אחוזים אשר מבדילים בספורט מקצועני בין הצלחה לכישלון.

מלבד היותם ענפים אולימפיים, המשותף לענפי ספורט יחידניים דוגמת ג'ודו וגולף הוא האתגר בשמירה על תחושת מסוגלות יציבה במהלך התחרות. בג'ודו במהלך העצירות בקרב,  אחרי קבלת ניקוד ובהמתנה בין הקרבות. בגולף בין החבטות ובמעבר בין הגומות. 





פיתוח תחושת מסוגלות. פסיכולוגים של ביצוע מיטבי ופסיכולוגים של ספורט, עסוקים בשאלה האם ניתן לפתח תחושת מסוגלות. שאלה חשובה לא פחות היא כיצד ניתן לשמור על תחושת מסוגלות יציבה בענפי ספורט בהם יש יותר זמן "מת" בתחרות כמו בטורניר ג'ודו אולימפי בו הג'ודוקא ממתין בין קרב לקרב, וגם מצבי הובלה ופיגור עשויים להתהפך בין רגע בשבריר של חוסר ריכוז או ספק עצמי. גם בטורניר גולף נדרשת המתנה ארוכה בין גומה לגומה, ובין חבטות, המתנה בה עשויים להתגנב ולצוץ ספקות עצמיים.
פיתוח תחושת מסוגלות הינה משימה קשה אשר דורשת מאמץ רב ועקבי, אולם אין עוררין כי שכרה בצידה. ויש מקום לתקווה. מחקרים מראים כי ניתן לשפר בעבודה פסיכולוגית את המסוגלות העצמית. במחנה אימונים אינטנסיבי אשר לאחריו המשיכו שחקני גולף להיפגש עם פסיכולוג, עלתה תחושת המסוגלות שלהם בנוסף למדדים חיובים אחרים (Zagórska & Guszkowska, 2014). כמובן שמעבר להשפעה האפשרית של תחושת המסוגלות על הביצוע הספורטיבי, קיימות גם השלכות רצויות על תחושת הסיפוק והאושר.

תחושת מסוגלות עצמית מצטרפת למספר אמונות בסיסיות שאנו מחזיקים ביחס לעצמנו ולשאלה האם ביכולתנו להשפיע על הסביבה. מדובר באמונות בסיסיות אשר מכתיבות את תפישת עולמנו ומעצבות את התנהגותנו דרך מעגלים שליליים וחיוביים. ציפייה להצלחה מביאה לגיוס משאבים וליכולת טובה יותר לנהל אותם ביחס למטרות ויעדים נכספים ולבסוף גם להשגתם.