הקונפליקט הנשי בספורט תחרותי

הקונפליקט של נשים בספורט נובע מההתנגשות בין שתי ציפיות חברתיות. מצד אחד, ספורטאית תחרותית מצופה לנצח בעזרת תחרותיות גבוהה, אגרסיביות וכוח, ומצד שני הספורטאית עדיין נבחנת על פי אידאלים נשיים מסורתיים כגון הופעה חיצונית והתנהגות נשית. ספורטאים גברים בדרך כלל לא חווים את הקונפליקט הזה מכיוון שהתכונות הנדרשות לניצחון ספורטיבי נחשבות "גבריות" בחברה, ולכן לא עומדות בסתירה עם זהותם הגברית. כמובן שספורטאים העוסקים בספורט אשר נחשב נשי (ריקוד, החלקה על הקרח) יחוו קונפליקט דומה, בעיקר בשנות ההתבגרות. במערכת הפרסום המשומנת של נייק, ידעו לעשות מהקונפליקט בין הופעה נשית לבין מצוינות ספורטיבית פרסומת מבריקה עם מריה שראפובה.


עולם של גברים
הקונפליקט הנשי בספורט מועצם ככל שהספורט נחשב "גברי" יותר על פי תפיסות מסורתיות. העיסוק בספורט נחשב במשך תקופות רבות כגברי, ואף כלל מיתוסים שספורט (אפילו מתון) יכול להזיק לנשים, לפגוע ביכולתן ללדת, לפגוע בעובר, ואפילו להפוך אותן ללסביות(!). למרות שהתקדמנו מאז, אנחנו עדיין תופסים ענפי ספורט כגבריים או נשיים, ועם התפיסות הללו ספורטאית צעירה נפגשת בבית וגם בסביבה החברתית. הורי הילדה עשויים אמנם לכוון בדרכים עדינות לעסוק בענפי ספורט נשיים (כגון ריקוד, שחיה או התעמלות), אך הסביבה מכוונת באופן בוטה יותר ומעצימה את החלוקה לספורט גברי ונשי, במיוחד בגילאים צעירים ובענפים מסויימים ("בנות לא יודעות/משחקות כדורגל!", "ג'ודו זה לבנים!").

תהי ליידי ותנצחי
נראה שכולנו התרגלנו לקבל את ההנחה שספורטאית נשפטת לא רק על פי זהותה הספורטיבית וההנחה הזו מועצמת גם בתקשורת. הדבר השתקף בסערה עיתונאית מביכה שבה יוג'ין בושארד (Eugenie Bouchard) בת ה-20 נתבקשה לעשות סיבוב כדי להראות את תלבושת הטניס בראיון לאחר משחק. התקרית גררה מבוכה ובלבול בקרב אנשי תקשורת ואפילו שחקניות מהסבב אשר התקשו להחליט באיזו מידה בקשת המראיין סקסיסטית או ראויה.

שיא הקונפליקט
תקופה קריטית בקונפליקט בין הזהות הנשית לזהות הספורטיבית היא גיל ההתבגרות, שנמשך היום על פני כעשור ומכסה את תקופת ההבשלה וההתפתחות האתלטית. התיאוריה ההתפתחותית של אריקסון (Erikson, 1963) מתארת כיצד בשנים אלו מתבגרים נמצאים בעיצומו של מאבק בין בלבול תפקידים לכינון תחושת זהות אשר השגתה תאפשר להם לצאת ולנהל את חייהם בתחושת אותנטיות ונאמנות לעצמם. זו התקופה המאתגרת ביותר עבור ספורטאית צעירה אשר מנסה למלא שני תפקידים סותרים לעיתים- תפקיד תחרותי, אגרסיבי וקשוח ותפקיד נשי ומעודן. כפי שהוצג בפרסומת של שראפובה, לפעמים אנחנו פשוט לא מאמינים שנשיות וקשיחות ספורטיבית יכולים להופיע יחדיו. בקרב ספורטאיות הדינמיקה הנפשית הזו עשויה להוביל לעלייה ברמת המתח, הלחץ והחרדה במסגרת הספורט ומחוצה לה, לעכבות ולקשיים בביצוע התחרותי במקרים בהם יש קהל,  ואף להפרעות אכילה ייחודית לספורטאים במקרים קיצוניים (כגון הטריאדה האתלטית, ראה: הפרעות אכילה בקרב ספורטאים).

עם קצת עזרה מחברותיי
הורים רבים מעודדים את הספורטאית למצוא קשרים חברתיים מחוץ לספורט, והגדלת המעגלים החברתיים הנה בהחלט עניין חשוב. אולם, חשוב לזכור שדווקא הקשר עם ספורטאיות נוספות, אשר מבינות את הקונפליקטים והלחצים בספורט התחרותי מספקות מקור תמיכה משמעותי וחשוב.
בחלק מענפי הספורט מציאת קבוצת תמיכה אינה משימה קלה. העיסוק בספורט תחרותי בגיל ההתבגרות נפוץ ומקובל יותר בקרב בנים, על כן ספורטאיות תחרותיות בענפים מסויימים עשויות למצוא את עצמן עם מגוון מצומצם של יריבות אימון, ולעיתים אף נאלצות להשתלב באימוני הבנים. למרות שיש לכך יתרונות, החיסרון מבחינת שגרת האימונים והתמיכה החברתית ברור. הספורטאית שנאלצה לוותר על פעילויות חברתיות בביה"ס או בתנועת הנוער עבור שגרת אימונים תחרותית, נותרת במקרה כזה ללא קבוצת בנות משמעותית ותומכת גם במסגרת הספורטיבית.

"דברים של בנות"
שינויים גופניים שחלים בגוף הספורטאית הצעירה מוסיפים מורכבות על העיסוק בספורט ועל תחושת הנוחות הגופנית שמתבגרים נאבקים לבסס. להופעת המחזור החודשי השפעות על גופה של הספורטאית הצעירה (כגון שינוי ברקמת השומן בגוף) ושינויים גופניים שכאלו דורשים התמודדות והסתגלות עם הגוף המשתנה עד שמושגת תחושת נוחות ביחס לגוף. מעבר להשפעות הפזיולוגיות, להופעת המחזור החודשי השפעות פסיכולוגיות והופעתו בזמן אימונים ותחרות מובילה לרב להוספת מתח ולחץ. מרבית הספורטאיות חוששות מהאפשרות שביצועיהן התחרותיים יפגעו ומייחלות לכך שהתחרות הקרובה לא תפול בזמן המחזור החודשי. כך בהתייחסות נדירה של ספורטאית למחזור, הסבירה הטניסאית הבריטית הת'ר ווטסון (Heather Watson) את הפסדה באליפות אוסטרליה הפתוחה "...פשוט אחד מאותם דברים שיש לי, דברים של בנות" שהשפיעו על תפקודה. בנוסף, למרות שקשה למצוא התייחסויות פומביות לכך, ספורטאיות רבות חרדות מהאפשרות מעוררת הבושה של הכתמת מדי הספורט במהלך אימון או משחק לעיני כל.

עדיין אין ידע מספק אודות השפעות המחזור על התפקוד הספורטיבי והפסיכולוגי של ספורטאיות, אך ברור שכל ספורטאית מושפעת מעט אחרת. היעדר הידע בנושא בא לידי ביטוי גם במקרה של ג'סיקה ג'אד (Jessica Judd), אצנית בריטית מבטיחה אשר סיפרה ל-BBC כיצד נרשמה לה תרופה במטרה לאחר את המחזור, שלא יפול על אליפות העולם במוסקבה 2013. בדיעבד ההתרופה החמירה את מצבה הגופני וג'אד כשלה במירוץ 800 מטרים.  מיעוט המחקר בנושא פשוט, אולי קשור להיותו עדיין טאבו בעיני רבים (בקרב הסביבה, המאמנים והספורטאיות) וכך לצערנו מרבית תוכניות האימון אינן מתמודדות עם המחזור החודשי של הספורטאיות באופן מסודר וברור.

התנאים הייחודיים בהן מצויות נשים העוסקות בספורט תחרותי, מוסיף קונפליקטים ועומס אשר עלולים ליצור לחץ וחרדה מוגברים. הדבר נכון בייחוד בצמתים מרכזיים בהתפתחות האישית והאתלטית של הספורטאית הצעירה. בתקופות אלו חשיבותה של התמיכה מההורים, צוות האימון והמערך החברתי עולה ומאפשרת הקטנת ההיבטים השליליים של הלחץ. חשוב לזכור, שכאשר התפתחותה של ספורטאית צעירה נעשית באופן עקבי ומבוקר בליווי  צוות מקצועי ותומך, מתאפשרות לספורטאית הזדמנויות יוצאות דופן ומשמעותיות גם במסע ההתפתחות האישי וגם במסע אל עבר מצויינות ספורטיבית.