מבט עדכני על חוסן מנטלי בספורט

חוסן מנטלי הוא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בפסיכולוגיה של הספורט ובפסיכולוגיה בכלל. הוא מהווה מעין "רכיב סודי" שמאפשר לנו לחיות חיים מלאים יותר - היכולת להמשיך קדימה מול מכשולים ואירועים קשים, להפחית את השפעתם השלילית, ולהתמיד בדרך להצלחה, סיפוק ומימוש עצמי.

חוסן מנטלי

במשך שנים התמקדו החוקרים בניסיון לאתר את מקורו של החוסן המנטלי באדם עצמו, ובספורט - אצל הספורטאי המצליח. השאלה שנשאלה שוב ושוב הייתה: מה מבדיל ספורטאים מצליחים יותר מספורטאים מצליחים פחות? ניסוח השאלה בדרך זו הוביל להשוואות בין קבוצות - בין ספורטאים מצטיינים לבין כאלה בעלי הישגים צנועים יותר - במטרה לחשוף את התכונות "הנכספות" שמסבירות חוסן והצלחה. גישה זו הניבה ממצאים חלקיים בלבד, ותחושה שהמרדף אחר תכונות קבועות אינו מספק.

בהדרגה הלך והתחזק הקול שקורא להתמקד בפרספקטיבה אישית יותר - בחוויות הייחודיות של כל ספורטאי וספורטאית, בדינמיקה הפנימית שלהם וביכולת להבין מה מאפשר או מגביל אותם. הדגש הזה פתח מחדש את הדלת לגישה הקלינית, שמציבה במרכז את הסובייקטיביות ואת הדינמיקה הפנימית בתהליך מימוש הפוטנציאל האנושי.

האם ניתן לפתח חוסן מנטלי?

תפיסות עכשוויות רואות בחוסן המנטלי יכולת הטמונה בכל אחד מאיתנו. מחקרי ילדים אף הראו שחוסן הוא "קסם רגיל" (Masten, 2001) - יומיומי יותר מכפי שנדמה לנו. גם מול אירועי חיים קשים, לעיתים טראומטיים, קיימים בנו כוחות טבעיים של הסתגלות וצמיחה (Bonanno & Mancini, 2008). גישה זו מאפשרת לראות את החוסן לא כתכונה מולדת או ייחודית למעטים, אלא כתהליך מתמשך שבו משתלבים גורמים אישיים וסביבתיים. במילים אחרות - חוסן מנטלי מתהווה לאורך זמן, תוך שילוב של כוחות פנימיים והשפעות חיצוניות.

חשיבות הסביבה בפיתוח חוסן מנטלי

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה שחוסן אינו תכונה פנימית בלבד. לסביבה יש תפקיד קריטי: מאמנים, מועדונים וקהילות ספורט נדרשים לייצר תנאים שמאפשרים לספורטאים לפתח חוסן, להביע את עצמם בחופשיות, ולהתמודד בהצלחה עם משברים ולחצים. במובן זה, הסביבה אינה רק "תומכת" אלא גם מעצבת. היא זו שיכולה לאפשר או לחסום את תהליך ההתפתחות של החוסן. לכן, למאמנים, להורים ולפסיכולוגים בספורט יש יכולת ממשית להשפיע על חוסן מנטלי, ולעצבו באופן שמאפשר לספורטאים להיות במיטבם.

פסיכולוגיית ספורט קלינית

מהזווית הקלינית, חוסן מתבטא ביכולת של הספורטאי או הספורטאית להכיר את עצמם לעומק - להבין מה מגביל אותם פנימית וחיצונית - ולמצוא דרכים חופשיות ואותנטיות לביטוי עצמי מלא. זהו תהליך מתמשך של צמיחה, שבו הם לומדים להיות נוכחים באמת - על המגרש וגם בחיים האישיים.

מושגים משיקים לחוסן

השיח סביב חוסן מנטלי התרחב בשנים האחרונות וכולל מושגים נוספים המאירים היבטים שונים שלו. כך למשל, Growth Mindset מתאר תפיסה הרואה בלמידה ובשיפור מתמשך ערך מרכזי (Dweck, 2006). Grit מתייחס להתמדה ונחישות לאורך זמן, גם מול קשיים (Duckworth et al., 2007). Emotional Agility מצביע על גמישות רגשית המאפשרת לפעול בקבלה, פתיחות ואותנטיות גם במצבים מורכבים רגשית (Davis, 2016). בכל אחד מהמושגים הללו נמצא חיבור לרכיבים מרכזיים של חוסן: גמישות, אקטיביות, והסתמכות על סביבה תומכת - כפי שמודגש גם בספרות העכשווית בפסיכולוגיית הספורט (Sarkar & Page, 2022).

לסיכום, חוסן מנטלי אינו תכונה נדירה או מתנה ייחודית, אלא תהליך מתמשך של למידה, הסתגלות וצמיחה אשר זרעו נמצא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. חוסן מנטלי תלוי באופן משמעותי בתנאים סביבתיים מתאימים, ולכן האחריות על טיפוחו מתחלקת בין הספורטאי לבין סביבתו - מאמנים, הורים ואנשי מקצוע. עבור הספורטאית או הספורטאי, חוסן מנטלי פירושו האפשרות לחיות ולשחק באופן מלא יותר, חופשי יותר ונוכח - גם בזירה התחרותית וגם מחוץ לה.