"במים הם לא יכולים לראות אותך בוכה" כתבה אמנדה בירד, שחיינית אולימפית מהמצליחות והמפורסמות בעולם, כבר ב-2012, "כולם עוברים משהו" כתב קווין לאב שחקן ה-NBA בכתבה שפרסם ב-2018; "משקל (עול) הזהב" נבחר בשנת 2021 לשם הסרט שהפיק מייקל פלפס במטרה לעודד את השיח על בריאותם הנפשית של ספורטאים. אין ספק. השיח על בריאות נפשית בעולם הספורט המקצועני קיבל תנופה משמעותית בשנים האחרונות, ומדובר במהפכה של ממש ביחס לנושא.
(1) מצב בריאות הנפש בספורט המקצועני
התמודדות עם קשיים נפשיים בעולם הספורט התחרותי הקשוח, בו הספורטאיות והספורטאים עושים כמעט את הבלתי אפשרי, משרטטים את גבולות היכולת האנושית להתמודד עם אתגר וקושי מבלי לוותר, עדיין עשויה להפתיע רבים. בפועל כמעט 35% מהספורטאים המקצוענים מתמודדים עם קשיי רגשיים מסוג כלשהו. קשיים אלו יכולים להיות אתגרים רגשיים כתחושות דיכאון וחרדה, ולהתעצם על לכדי הפרעות של ממש הפוגעות משמעותית באיכות החיים וביכולת לתפקד. לאורך השנים, תחום בריאות הנפש והרווחה הנפשית של הספורטאים הוזנח, ומרבית המחקרים התרכזו בחקר וטיפול בהיבטים אשר נקשרו באופן ישיר לקשיי ביצוע ספורטיביים (חרדת ביצוע לפני תחרות לדוגמה). בשנים האחרונות התגברה ההכרה שלא ניתן לנתק את חיי הנפש, הבריאות והרווחה הנפשית של הספורטאיות והספורטאים מתפקוד ושגשוג על המגרש ומחוצה לו. סיפורה של סימון ביילס באולימפיאדת טוקיו 2020 המחישה זאת באופן נחרץ.